מי זכאי לדמי אבטלה בישראל ומהי תקופת האכשרה?

כדי לקבל דמי אבטלה צריך בדרך כלל להיות תושב ישראל בגיל 20 עד 67, להתייצב בשירות התעסוקה, ולצבור לפחות 12 חודשי עבודה כשכיר מתוך 18 החודשים שלפני הרישום הראשון. את התביעה מגישים בתוך 12 חודשים מההתייצבות הראשונה.

תשובה קצרה: לפי אתר המוסד לביטוח לאומי, שכיר שהפסיק לעבוד עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה אם הוא תושב ישראל, מלאו לו 20 שנה ועדיין לא הגיע לגיל 67, הוא התייצב בשירות התעסוקה, והוא צבר תקופת אכשרה של לפחות 12 חודשי עבודה כשכיר מתוך 18 החודשים האחרונים לפני שנרשם לראשונה בשירות התעסוקה. את התביעה יש להגיש בתוך 12 חודשים מהיום שבו התייצב לראשונה בשירות התעסוקה.

תנאי הזכאות העיקריים

הביטוח הלאומי מונה כמה תנאים שצריכים להתקיים יחד:

  • תושבות: תושב ישראל, או תושב ארעי שיש לו רישיון לישיבת קבע או לישיבת ארעי.
  • גיל: מגיל 20 ועד לפני גיל 67. במקרים מסוימים גם מי שטרם מלאו לו 20 יכול להיות זכאי.
  • הפסקת עבודה: מי שפוטר, מי שהתפטר מרצונו, ומי שהוצא לחופשה ללא תשלום (חל"ת) ביוזמת המעסיק. מי שיצא לחל"ת מיוזמתו, גם אם החל"ת מוצדק, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה.
  • התייצבות בשירות התעסוקה: לאחר הרישום באתר יש להתייצב בלשכה הקרובה בתוך 14 יום מהרישום.
  • תקופת אכשרה: לפחות 12 חודשי עבודה כשכיר מתוך 18 החודשים האחרונים.

סיבת הפסקת העבודה משפיעה על המועד שבו מתחיל התשלום. מי שהתפטר צריך לבדוק מול הביטוח הלאומי אם ההתפטרות הוכרה כמוצדקת, כי זה יכול לדחות את תחילת התשלום.

איך מחשבים את תקופת האכשרה?

בודקים את 18 החודשים שלפני הרישום הראשון בשירות התעסוקה, וסופרים בהם את חודשי העבודה כשכיר. לפי הביטוח הלאומי, נספרים רק חודשים שבין גיל 18 לגיל 67. החודשים לא חייבים להיות רצופים ולא חייבים להיות אצל אותו מעסיק, וכל עבודה בחודש נחשבת כחודש מלא.

יש תקופות נוספות שיכולות להיכלל בתקופת האכשרה, למשל:

  • שירות סדיר: עד 6 חודשים שבהם שירתת כחייל בשירות סדיר.
  • שירות לאומי או אזרחי: עד 6 חודשים, בתנאים שקבע הביטוח הלאומי.
  • מילואים, וכן חל"ת – רק שני החודשים המלאים הראשונים, ואם המעסיק שילם דמי ביטוח עבור התקופה.
  • חופשה בתשלום, חגים וימי אבל שעליהם שולם שכר. פדיון חופשה שקיבלת בסיום העבודה לא נספר.

במקרים מסוימים אפשר להאריך את 18 החודשים שבהם בודקים את האכשרה, למשל בהכשרה מקצועית בהפניה או באישור של שירות התעסוקה (הארכה של עד 12 חודשים), במחלה או בתאונה בלי דמי מחלה (עד 6 חודשים), בחלק מהמצבים הקשורים ללידה, או בהיעדרות מסיבות שאינן בשליטתך (עד חודש).

מי לא זכאי?

לפי הביטוח הלאומי אינם זכאים לדמי אבטלה, בין השאר: עצמאים; בעלי שליטה בחברת מעטים, גם אם הם עובדים בה כשכירים; חברי קיבוץ ומושב שיתופי, אלא אם הם עובדים כשכירים מחוץ לקיבוץ או למושב; חיילים בשירות סדיר ומי שנמצא בשירות לאומי או אזרחי בזמן השירות; וסטודנטים או תלמידי ישיבה שאינם עובדים כשכירים.

איך מגישים תביעה ואילו מסמכים צריך?

מי שכבר נרשם בשירות התעסוקה ממלא תביעה מקוונת באתר הביטוח הלאומי ושולח אותה עם המסמכים. מי שעוד לא נרשם יכול למלא טופס מקוון אחד שמשמש גם כרישום ראשוני לשירות התעסוקה.

צריך לוודא שהמעסיק שידר לביטוח הלאומי טופס 100 עם נתוני השכר. אם לא, מצרפים אישור מהמעסיק על תקופת ההעסקה והשכר, או תלושי שכר של 12 מתוך 18 החודשים האחרונים. בכל מקרה חובה לצרף תלושי שכר של 6 חודשי העבודה האחרונים, כולל תלוש החודש האחרון, ואישור מהמעסיק שמציין את סיבת הפסקת העבודה ואת תאריך הפסקתה, חתום ומוחתם.

אם מגישים את התביעה באיחור, כלומר אחרי 12 חודשים מההתייצבות הראשונה, דמי האבטלה ישולמו רק עבור 12 החודשים שקדמו להגשת התביעה. תביעה חוזרת אפשר להגיש רק אחרי שעברו 12 חודשים מתחילת הזכאות הקודמת.

דוגמה

נועה עבדה כשכירה 8 חודשים במסעדה, הפסיקה לארבעה חודשים, ואז עבדה עוד 5 חודשים במשרד עד שפוטרה. היא נרשמת בשירות התעסוקה מיד לאחר הפיטורים. ב-18 החודשים שלפני הרישום יש לה 13 חודשי עבודה כשכירה, לא רצופים ואצל שני מעסיקים, ולכן היא עומדת בתקופת האכשרה. היא מתייצבת בלשכה בתוך 14 יום, מגישה תביעה מקוונת עם תלושי השכר ואישור המעסיק, ושומרת על המועד של 12 חודשים.

מה לעשות ומתי לפנות לעזרה

בדקו את תלושי השכר של 18 החודשים האחרונים, ודאו שהמעסיק שידר טופס 100, ובקשו ממנו אישור על סיבת סיום העבודה. אם התביעה נדחתה, אם המעסיק מסרב לתת אישור, או אם התפטרתם בנסיבות שלדעתכם מצדיקות התפטרות, כדאי לפנות לסניף הביטוח הלאומי, לארגון עובדים או לעורך דין בתחום דיני העבודה והביטוח הלאומי.

ישראל